גירוי חשמלי של השריר לכל הגוף אימון (EMS (Electric Muscle Stimulationהאימון וניסוי בדיקת גירוי חשמלי של חומר המיילין בשריר.

(KEMMLER, W./ BIRLAUF, A/ VON STENGEL, S, אוניברסיטת ERLANGEN – נירנברג,2009).

מטרת המחקר:

שינוי ניכר בהרכב הגוף, יחד עם עלייה בשומן הגוף באזור הבטן וירידה תואמת במסת השריר, מתרחשים במיוחד אצל נשים בגיל המעבר. על מנת לשנות מגמה זו, אימון ה- EMS לכל הגוף, הקיים כיום קיים כאלטרנטיבה לאימון הקונבנציונאלי של השרירים המתאפיין בעומסים קטנים יותר לרגליים וללב בנפח אימון יחסית קטן. מטרת מחקר חלוץ זה הייתה לבסס את אפשרות היישום ואת והשימוש באימון EMS עבור אנשים מבוגרים יותר כמו גם לקבוע את יעילות צורת אימון זו על המדדים האנטרופומטרים, הפיזיולוגיים ועל ממדי השריר.

שיטת המחקר:

30 נשים שעברו את גיל המעבר עם ניסיון ארוך באימונים חולקו באקראי לקבוצת הבקרה (CG: 15 נבדקות) שם הן המשיכו את האימונים שלהן באופן סדיר, קבוצת 15 נשים, אשר השלימו מפגש אימון EMS לכל הגוף הנמשך 20 דקות בכל ארבעה ימים, נוסף על אימון כוח וסיבולת פעמיים בשבוע. הנתון האנטרופומטרי החשוב ביותר (משקל, גודל, אחוז שומן הגוף, היקף מותניים ועוד) נקבעו, ביחד עם הקצב המטאבולי וה- VO2 (צריכת החמצן המרבית) במנוחה.

תוצאות:

הקצב המטאבולי במנוחה הראה ירידות משמעותיות ב- CG (-5.3%, P = 0.038) ולא נראו שינויים (-0.2%, P=0.991) בקבוצת ה- EMS. למרות גודל אפקט בינוני (ES: 0.62), נראו מגמות בלבד ללא הבדלים משמעותיים בין קבוצת ה- EMS לבין קבוצת ה- CG (P= 0.065). הערך המצטבר עבור עובי קפלי השומן ירד באופן משמעותי בקבוצת ה- EMS (P= 0.001) ב- 8.6%, בהשוואה לעלייה קטנה ולא משמעותית בקבוצת הבקרה (1.4%): הבדל שבסופו של דבר היה משמעותי (P= 001.) ב- -2.3% (לעומת קבוצת ה- CG: +1.0%, P= 0.106). הבדל קבוצת הביניים התואם נחשב בסופו של דבר למשמעותי (P= 0.001, ES: 1.64).

מסקנה:

לסיכום, הטבות ושיפורים במדדי התפקוד כגון כוח מרבי ומהירות נראו ביחד עם השפעות רלוונטיות לבריאות, על הרכב הגוף. נוסף על כך, שיעור קבלה גבוה של אימון ה- EMS בקרב אוכלוסייה זו של נשים בכושר לאחר גיל המעבר, התקבלה. כך, מלבד יעילות, מעשיות סוג אימון זה נראתה מבטיחה.