מי מרוויח מזה הכי הרבה?

ספורט כאמצעי טיפולי – עקרון מנחה זה משלב בין הידע שקו מנחה וראייה המתבססים על טיפול בספורט חייבים להיקבע, להימצא תחת פיקוח ולהיות מותאמים באופן אישי על ידי רופא.

המחברים

Fritzsche, D. (Herz- und Diabeteszentrum Nordrhein
Westfalen, Klinik für Thorax- und Kardiovaskularchirurgie)
Fruend, A. (Herz- und Diabeteszentrum Nordrhein Westfalen,
Klinik für Thorax- und Kardiovaskularchirurgie)
Horstkotte, D. (Herz- und Diabeteszentrum Nordrhein
Westfalen, Klinik für Kardiologie)
Kleinöder, H. (Sporthochschule Köln)
Mellwig, K.-P. (Herz- und Diabeteszentrum Nordrhein
Westfalen, Klinik für Kardiologie)

תקציר

הרעיון שאימון סיבולת מתון מסוגל לשפר אבחנה של אי ספיקת לב כרונית, זכה לתוקף מספיק גדול עד היום. מהניסיון ידוע שרק מספר קטן של מטופלים, בעיקר צעירים, בעלי מוטיבציה גבוהה והנמצאים תחת פיקוח צמוד, נשארים בטיפול יציב עם ליווי במסגרת נוהל קליני. הניסיונות שלנו עם האימון ב- EMS עד כה מראים פוטנציאל לא ידוע של התחדשות תופעות של מחלה עצבית של עצם הזרוע, מחלה דלקתית ומחלה של השרירים במסגרת תסמונת אי ספיקת לב כרונית (CHI).

איור 1: השפעות ספציפיות לאברים, בעקבות פעילות גופנית סדירה במסגרת טיפול מניעתי ראשוני ומשני

איור 1: השפעה ספציפית לאיבר, בעקבות פעילות גופנית סדירה במסגרת טיפול מניעתי ראשוני ומשני.

בתחום הרפואה המונעת מטה אנליזה (ניתוח סטטיסטי כמותי) מסרה רמזים אפידמיולוגים ראשונים אודות השפעות של הגנה על הלב באמצעות ספורט בזמן קישור בין פעילות גופנית לבין תמותה. צמצום התמותה של אנשים העושים ספורט בעצימות של לכל הפחות 1000 קילו קלוריות/בשבוע היה ב- 30 עד 40% בהשוואה לאוכלוסייה לא פעילה ממוצעת.על בסיס תוצאות אלו ההמלצה ניתנה על מנת להפוך לפעילים מבחינה גופנית לכל הפחות 30-45 דקות בכל יום. העצימות חייבת להיות 70% מתדר הלב המרבי בהתאמה לגיל הנבדק.
על פי תקן הידע של היום, השפעות הספורט כדרך טיפול, ניתנות לסיכום כמודגם באיור 1.
ידע זה פותח נקודת השקפה חדשה המחשיבה את ה- CHI למחלה של המערכת ולא למחלה נפרדת של הלב. עם לקיחת עובדה זו בחשבון, פיתחנו שיקולים אישיים משלנו על מנת לגלות את הגישה הטיפולית הטובה ביותר לשיפור ההפרעות במערכת השרירים, הפרעות דלקתיות והפרעות עצביות של עצם הזרוע, התלויים מטרה ביכולת הנפשית והגופנית של חולי CHI– שריר האיבר במטרה להשיג השפעות משניות על הפרעות אחרות של CHI.

ההשערה שלנו התבססה על השיקולים הבאים:

חולי CHI מוגבלים כל הזמן כתוצאה מעלייה חדה בתדר הלב בזמן ביצוע צורות אימון דינאמיות כגון ריצה, רכיבה על אופניים ועוד. מכאן שהם אינם מגיעים לעומס הנדרש על מנת להשיג אימון אפקטיבי.עם השימוש באימון EMS, קבוצות השרירים הגדולות מקבלות גירוי חיצוני ללא קשר למצבים הבריאותיים האחרים של החולה. נראה אפשרי להגיע לעצימות אימון מהסוג הזה, אשר מאפשרת, במיוחד לקבוצת חולים זו, להפיק תועלת מייעול מספר רב של פרמטרים מטבוליים ופיזיולוגיים של השריר.

שיטת המחקר

מחקר ניסוי (PILOT) נערך עם מטופלים שאובחנו כסובלים ממחלת לב כרונית. הם התאמנו שישה חודשים באמצעות אימון EMS לכל הגוף בעזרת (www.mihabodytec.de). בהתחלה, לאחר בדיקות יעילות שלושה חודשים ושישה חודשים מתחילת האימונים (ארגומטריה של הנשימה), בדיקות דם (קראטין – קינאז ועוד), אולטרא סאונד של הלב וחקירות אחרות בוצעו.

איור 3: מסלול העבודה הגופנית (watt at) במהלך שלב האימון ( 6 חודשים ).

העבודה הגופנית (Watt at) עלתה במהלך פרק זמן הצפייה מ- 109,7 (+/- 40,9) ל- 143,89 (+/- 42,4) וואטים. מכאן שהשיפור הממוצע היה 31,45. במקרים בודדים מצאנו שיעורים של עד 100%

איור 4: סקירה של תוצאות הבדיקה באחוזים, תדר הלב נשאר כמעט קבוע ויציב במהלך יחידות האימון (74,4 פעימות בדקה לפני ו- 75,7 פעימות בדקה לאחר אימון).

נמצא שינוי משמעותי בכל הקשור ללחץ הדם. בתחילת האימון לחץ הדם הממוצע היה הרבה יותר גבוה מאשר לאחר פרק זמן האימון (127,17/75,11 mmHg לפני ו- 123,57/71,57 mmHg לאחר האימון).

יותר מזה, האימון אשר נמשך 20 דקות, צמצם את כמות הגלוקוזה בדם באופן משמעותי (23%). בתחילת האימון הערך הממוצע היה 191,9 (+/- 31,0) mg/dl בניגוד לערך של 156,8 (+/- 38,14) mg/dl לאחר האימון.

לא נמצא שינוי משמעותי במשקל הגוף במהלך שלב האימון. מדד מסת הגוף (BMI) היה 26,8 (+/- 3,34) בתחילת תקופת האימון בהתאמה 26,9 (+/- 3,2) לאחר 6 חודשי אימונים. אף על פי כן, מסת השריר גדלה ב- 5% (2 – 14.9%) עם ירידה תואמת בשומן הגוף. יחס מסה נטולת שומן – אשר נמדדה בעזרת אנלייזר של הרכב הגוף – עלה מ- 57,2 (+/- 9,1) ל- 60,0% (+/- 10,2).
כמדד לעצימות אימון אישי נמדד הקראטין-קינאז (CK) לפני האימון ו- 24 שעות לאחר אימון EMS. העלייה ב-CKהייתה 250U/l בממוצע. מקרה יחיד הגיע לערך CKשל 2270 U/l.
11 מטופלים (73%) התחילו את האימונים עם כאבים בגב, אשר נעלמו לחלוטין לאחר מספר יחידות אימון. בשאלון האחרון, 14 מטופלים דיווחו על רמת ביצוע הרבה יותר טובה, שיפור באיכות החיים, בכוח הפיזי, במצב הרוח ובהערכה חיובית של מסלול האימונים. רק מטופל אחד היה אדיש.

דיון

אנחנו נדהמים מהעלייה בכמות הביצועים. עלייה של עד 96% (ממוצע 25,35%) בצריכת החמצן בסף אנאירובי מעולם לא היה ערך אליו הגיעו עד כה בעזרת שום ספורט אחר עם מדגמים דומים. אימון קלאסי של סיבולת אירובית במסגרת טיפול מניעתי משני בלב עם חולי CHI מעניק כ- 15-15% עלייה ברמת הביצועים בהקשר לצריכת חמצן.

מסלול העלייה ב- CK, במיוחד בתחילת האימונים, מדגיש את היעילות הגבוהה שיש לאימון ה- CHIלכל הגוף. במקרים בודדים, הגיעו ערכי ה- CKלערכים דומים לאלו של ספורטאים בריאים המשתתפים בספורט תחרותי. המשמעות לכך היא שלהעמסה יחסית ואינדיבידואלית באמצעות אימון CHI לכל הגוף, יש השפעות דומות לאלו של עומס מרבי של ספורטאי בריא.
אבחנה זו הביאה לידי יוזמה בתכנון מותאם של עצימות אימון עם בקרה קבועה על פרמטרים אנזימטיים. באופן ברור, עצימות האימון הגבוהה הביאה לידי הפחתה זמנית בכמות המיופיברילה הרבים יחד עם סינתזה חוזרת נלווית של מסת שריר יעיל. את זה ניתן היה לאמת באמצעות מדידת העכבה המציגה את העלייה במסת השריר.

היציבות היחסית של תדר הלב במהלך יחידות האימון מפתיעה לאור העובדה שאין לכך הסבר ברור. ציפינו לעלייה ניכרת בעוצמה של 8 בסולם עם מקסימום עוצמה 12, המותאמת על ידי המטופלים עצמם. למרות שסיבי שריר רבים עברו עצבוב, העלייה בתדר הלב נשארה נמוכה באופן בלתי צפוי. אולם, יציבות תדר הלב מהווה תופעת לוואי חיובית בזמן אימון עם חולי CHI.

ויסות לחץ הדם כלפי מטה, במיוחד של הערך הדיאסטולי, הינו משמעותי וניתן להסבר באמצעות צמצום ההתנגדות הפריפריאלית (פתיחת נימי דם נוספים) ושיפור של פונקצית האנדותל. הפחתת לחץ הדם והתנגדות מערכתית בהתאמה, נמצאו שתיהן משמעותיות ודומות לאלו בעקבות גישות טיפוליות פרמקולוגיות (למשל מעכבי ACH).

לא היו מטופלים שעזבו את סדרת האימונים באמצע. כל המטופלים תיעדו בשאלון עלייה באיכות החיים, שיפור ביציבה ורמה ביצועית הרבה יותר גבוהה. 73% מהמטופלים כבר לא סבלו מכאבי גב לאחר שלב אימונים קצר, מה שנכון גם עבור מספר רב של מחקרים מדעיים שנערכו על ענפי ספורט אחרים. נוסף על כך, ירידה משמעותית גדולה בכמות הגלוקוזה בדם בעקבות אימון CHI, נמדדה.

סיכום

היינו הראשונים שחקרנו את השפעות ואת מידת קבלת אימון ה- CHI במסגרת מחקר ניסיוני אפשרי שנערך עם חולים הסובלים מאי ספיקת לב. נעשה שימוש בשיטת CHI לכל הגוף כצורת אימון פאסיבית בעיקר, בלתי תלויה במוטיבציה ובאיכות הביצוע הגופנית.

יכולנו למדוד שיפורים של עד 96% בצריכת החמצן בסף אנאירובי (VO2AT 19,39 (+/- 5,3) מ"ל/לק"ג/למשקל גוף: VOTAT 24,25 (+/- 6,3) מ"מ/לק"ג/ למשקל גוף לאחר פרק זמן האימון (p<= 0'05). לחץ דם דיאסטולי ירד באופן משמעותי (pSyst <=0'05: pDiast <= 0'001) . העלייה במסת השריר הייתה 14% במשקל גוף קבוע. שיטת האימון הייתה מקובלת על ידי כל המטופלים ללא עזיבות באמצע האימונים. המטופלים דיווחו על שיפור ניכר בביצועים.

התוצאות מציעות פוטנציאל ניכר במסגרת שיקום ראשוני ומשני של אנשים הסובלים מבעיות לב. במיוחד מטופלים עם מגבלות גופניות רציניות יכולים להרוויח מסוג טיפול זה במידה ניכרת.