(FRITZSCHE, D./ FRUEND A./ SCHENK, S/MELLWIG K-P/KLEINODER, H/GUMMERT, J/HORSTKOTTE, D, קליניקה ללב על שם BAD OEYNHAUSEN, הרץ 2010: 35 (1): 34-40).

מטרת המחקר:

ההשקפה שטוענת כי אימון סיבולת מתון כחלק ממניעה משנית משפר את הערכת הסיכויים לסבול מאי ספיקת לב כרונית זכתה לתוקף מספיק טובה. אולם, על בסיס ניסיון, ניתן להגיע רק למספר קטן של מטופלים תחת השגחה, בעלי מוטיבציה גבוהה ובעיקר צעירים בגילם שיסכימו לעבור טיפול משלים, ממושך בספורט בסביבה קלינית (רפואית) הניסיון האישי שלנו עם טיפול ב- EMS לכלל הגוף במטופלים הסובלים מאי ספיקת לב מראה פוטנציאל מאוד לא צפוי להתחדשות של תופעות מחלות מערכת החיסון העצבית, מחלות דלקתיות ומחלות של שרירי השלד בהקשר של מחלת CHI מערכתית. כנגד רקע זה, השפעת קבלת הטיפול ב- EMS לכלל הגוף אצל מטופלים הסובלים מאי ספיקת לב, נחקרה.

שיטת המחקר:

15 מטופלים שאובחנו באופן רשמי כסובלים מ- CHI, השלימו תוכנית אימונים בת 6 חודשים (EMSלכלל הגוף) בעזרת מתקן MIHA BODYTEC. מדדי הגרייה הוגדרו כ- 80 הרץ ו- 300µs בפולסים של 4 שניות עם הפסקה של 4 שניות בין פולס לפולס למשך פרק זמן של 20 דקות, לאחר מכן של השחרור בטווח של 100 הרץ. המטופלים עצמם בחרו את העוצמה (מילי אמפר), והתחושה הסובייקטיבית של "כיווץ השריר/תחושה נוכחית" נקבעה בשלב 8 בסולם של 10 שלבים. המפרטים היו 40 – 70 חזרות בחלק המרכזי של האימון, עם תרגילים בתנוחות אחיזה איזומטריות ובתרגילי תנועה דינאמיים. יעילות הלב הוערכה בעזרת בדיקה ראשונית ובדיקה לאחר שלושה ושישה שבועות של אימון באמצעות ספירומטר ארגומטרי, EKG ובדיקת אקו לב: המצב המטבולי כולל קראטין – קינאז (CK) ולקטאט דהידרוגנז (LDH): נוסף על כך, חלוקת המשקל ושומן הגוף נקבעה (סולם כוח התנגדות).

תוצאות:

ניתן היה להבחין בעד 96% עלייה בצריכת החמצן בסף אנאירובי (VO2AT 19:39 [+-5.3] מ"מ/לכל ק"ג משקל גוף [BW] טרם תחילת האימונים: VO2AT 24.25 ]+-6.34] מ"מ/לכל ק"ג BW בסוף שלב האימונים: p<0.05). לחץ הדם הדיאסטולי הורגש באופן משמעותי (psyst <0.05: pdiast< 0.001), גדילת השריר הגיעה לעד 14% מהמשקל הקבוע. שיטת האימון התקבלה ב- 100% (ללא נשירות באמצע). המטופלים ציינו כי הקיבולת הסובייקטיבית שלהם הייתה הרבה יותר גבוהה.

מסקנה:

לראשונה, המחקר הראה את השפעת אימון ה- EMS בקרב מטופלים הסובלים מאי ספיקת לב. השיפור בהערכה האובייקטיבית לגבי הקיבולת (היכולת) שלהם כמו גם האופטימיזציה של המדדים הפיזיולוגיים של השריר והמדדים המטבוליים הגיעו הרבה מעבר לתוצאות של סוגי האימונים האירוביים המקובלים לשימוש במסגרת שיקום לב ראשוני ומשני אצל מטופלים עם CHI. לצורת האימון שנבחרה יש פוטנציאל גדול של הצלחה במסגרת הטיפול בחולים הסובלים מאי ספיקת לב.