BOECKH-BEHRENS W.-U./SCHAFFER,G, (מאמר מדעי שלא פורסם, אוניברסיטת ביירוייט, גרמניה 2002).

מטרת המחקר:

מטרת מחקר זה הייתה לחקור את השפעות אימון ה- EMS על תופעת בריחת השתן.

שיטת המחקר:

נוכחותן, סוגן ועוצמתן של התלונות על בריחת שתן נחקרו בקרב 49 מטופלים הסובלים מכאבים בגב, בעזרת שאלונים ראשוניים ונלווים (GAUDENZ 1979). תופעת בריחת שתן קלה עד בינונית הייתה קיימת בקרב 17 מהנבדקים (15 נשים, 2 גברים) בני 47 בממוצע.

10 יחידות של אימון EMS, פעמיים בשבוע, כל אחת נמשכה 45 דקות, בוצעו עם מדדי האימון הבאים: משך זמן הפולס = 4 שניות, אינטרוול הזמן בין הפולסים = 2 שניות, תדר הפולס = 80 הרץ, זמן עלייה = 0 שניות, רוחב פולס 350 שניות. בתוך התהליך, נכלל פרק זמן של 25 דקות אימון בפיקוח, במהלכן נעשה שימוש במגוון עמדות אימון סטאטיות, ולאחר מכן עשו שימוש בפרק זמן התרגלות שנמשך 10 עד 15 דקות בכל אחד מהמקרים על מנת להסתגל לעוצמות הפולס של כל נבדק ונבדק. פרק זמן האימון הסתיים עם תוכנית הרפייה שנמשכה 5 דקות (משך זמן הפולס = שנייה אחת, תדר הפולס = 100 הרץ, זמן עלייה = 0 שניות, רוחב פולס = 150 שניות.

תוצאות:

הקלה בכמות התלונות על בריחת שתן הושגה ב- 64.7% מהמקרים. 23.5% מהם הפסיקו להתלונן לחלוטין. ירידה בכמות התלונות נראתה ב-24.4% מהמקרים, ו- 35.9% מהנבדקים לא היו עדים לשינוי כלשהו. תוצאות אלו תואמות במידת מה את השיפורים שדווחו עבור טיפולים בחוסר שליטה (בריחת שתן) בעקבות טיפולים חשמליים של השרירים (EMS) מקומיים מיוחדים (למשל: ERIKSEN 1987, SEBASTIO 2000, SALINAS CASADO 1990, MEYER 2001).

מסקנה:

אימון EMS לכל הגוף מייצג מערכת אימונים יעילה. שיטה זו משיגה מטרות טיפוליות כגון הקלה בתופעת בריחת השתן ובתלונות על כאבים בגב. כמו כן שיטה זו משיגה מטרות מניעתיות כגון בניית שריר, מתאר גוף ושיפר במצב רוח, בחיוניות, ביציבות הגוף וביכולת הכללית.